118 י ר ו ש ל י ם ש ל ק ד ו ש ה ו ש י ג ע ו ן שעלו לרגל בסוף ימי הביניים, כפי שהן משתקפות בתיעוד שהנציח את נקודות מבטן . בכך ניתנת הזדמנות נדירה ל"הצצה" לעולמן הפנימי של אותן נשים, להבנה טובה יותר של אורחותיהן ושל מבנה אישיותן, וכן לבחינת מידת ההתאמה שבין קורותיהן האישיות לבין התופעה הקרויה "תסמונת ירושלים" . העלייה לרגל לירושלים בסוף ימי הביניים אחרי נפילת עכו בידי המוסלמים בסוף המאה השלוש-עשרה סבלה אירופה מאובדן בסיסיה בסוריה ובארץ ישראל, והצליינות הלטינית למקומות הקדושים נפגעה קשות . ואולם, זו שבה ונתחדשה בעשור השלישי של המאה הארבע- עשרה . הכוח המניע המרכזי היה הצי הימי של ונציה, שהשכילה לשלוט תקופה ארוכה בהובלת הצליינים לנמלים בארץ הקודש . המחיר היה יקר, אך השירות הציע את התעבורה הימית הבטוחה, המהירה והנוחה ביותר באותה עת . בתמורה ל- 40 עד 80 דוקאטים, שטו הנוסעים בגליאות ( galleys ) המהירות והנוחות שהגיעו ליפו . שירות זול יותר, בתעריף שנע בין 15 ל- 20 דוקאטים, ניתן באוניות הפשוטות של שיירות הסחר האִטיות שבדרך כלל הגיעו לעכו . החל מ- 1341 , בעקבות התרופפות הסגר שהטיל האפיפיור על הסח...
אל הספר