338 פ ס י כ י א ט ר י ה מ ש פ ט י ת ב י ש ר א ל ועל איכות החיים של הנפגע ושל הסובבים אותו במעגל המשפחתי, החברתי והתעסוקתי ( לוי וויצטום, 2002 ; 1995 , . Waxweiler et al ) . לא אחת מתגלים פערים בין חומרת הפגיעה המוחית שמאובחנת בבדיקות רפואיות, לבין מידת החומרה שעולה מממצאי האבחון הנוירו-פסיכולוגי ומהתנהלותו של הנפגע בחייו ( לוי וויצטום, 2002 ) . בשל המבנה האנטומי של הראש והצוואר, ובשל הדינמיקה של הכוחות שמופעלים בעת תאונת דרכים למשל, הראש נע קדימה ואחורה כמו על גבעול ובתנועה חצי סיבובית לצדדים . במנגנון פגיעה כזה, הסיכון לפגיעה באונות המצחיות הוא גבוה מאוד . עקב התפקודים המיוחדים של האונות המצחיות של המוח ועקב היותן צומת חשוב של מסלולי הולכה בין אזורי מוח שונים, פגיעות באזורים האלה עלולות לגרום לשינויים ניכרים באישיות, ברגש ובהתנהגות, וכל זאת בלא שיש בהכרח גם ליקויים קוגניטיביים ו / או גופניים נלווים, ברמה משמעותית / ניכרת ( ואקנין, 2005 ; 1999 , . Finset et al ) . נוסף על כך, לעתים יש משמעות רבה לשאלה האם הפגיעה היא "רק" מצחית דו-צדדית ( מאוד שכיח ) , או שהיא ממוקדת יותר באחד הצדדים — ...
אל הספר