א. התקציב

להיות על פי חלקם באוכלוסייה, ואילו המנהיגות הערבית טענה שהיהודים צריכים לשלם יותר, כי חלק ניכר מההוצאות לביטחון ולהשקעות בתשתיות נגרם על ידי מדיניות הבית הלאומי . נטל המסים לא נקבע על פי החלוקה הכלכלית ‑ חברתית אלא על פי חלוקה לאומית . בעוד שנטל המסים על היהודים היה בעלייה, נטל המסים על הערבים היה בירידה . אבל היחס בין היהודים לערבים גדל מפי 3 לפי 5 . עד 1944 עלה חלקם של היהודים בנטל המסים ל ‑ % 63 ושל הערבים ירד ל ‑ % 7 .  תעסוקה ממשלתית - פקידים, מורים, רופאים, פועלים וכו' . ממשלת המנדט העדיפה העסקת פועלים ערבים לא ‑ מקצועיים בעבודות ציבוריות, שירות הרכבות ונמל חיפה, משום ששכרם היה נמוך משל פועלים יהודים בשל הבדלים ברמת החיים . ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית טענו שמדובר באפליה ודרשו שהממשלה תעסיק יהודים וערבים על פי חלקם באוכלוסייה . הבעיה נפתרה לאחר שההסתדרות הציונית הסכימה לסבסד שכר פועלים יהודים מתקציבה .  חלוקת ההנאה או התועלת משירותי הממשלה והשקעותיה - דוד הורביץ דן במחקרו בחלקו של היישוב בתקבולים ובהוצאות . ההסתדרות הציונית דרשה לקבל את חלקם של היהודים בהוצאות הממשלה על חי...  אל הספר