סיכום

בדרכן : נשות עין חרוד 284 שוויונית וצודקת שתגשים ללא הבדלים מגדריים את החזון החברתי והלאומי בארץ, הם שעמדו בבסיס מאמציהן של החברות להשתלב במסגרת החיים הקולקטיבית ולקדם את מעמדן הן האישי הן החברתי . הן לא הסתפקו בשינויים מקומיים, לא בעין חרוד ולא בסְפָר הגאוגרפי של עמק יזרעאל, אלא ביקשו ליישמם במרחב שמעבר להם . נשות עין חרוד היו נושאות הדגל של שינוי מצב החבֵרות בחֶברה היישובית בכלל ובקולקטיב בפרט . הן ראו בעצמן מי שעיצבו תפיסה חדשה לנשים בקיבוץ, ומתוך כך הן גם תפסו בעצמן מי ששינו את דמותו של הקיבוץ . מאבקן ופעילותן במישור הציבורי היו בולטים, לפחות בעיני עצמן, לעומת פעילות הנשים בקיבוצים ובמגזרים אחרים, והן ראו בעצמן בעבור אלה דוגמה ודגם לחיקוי . הובלתן מסוף שנות העשרים את השיח הנשי, שיצר והעצים במידה רבה את הכוח הנשי, קידמה שינויים מרחיקי לכת . החשובים ביניהם חוק השליש, ״מרד החברות״, שינויים בדפוסי עבודת החברות ושינויים בתפיסת המשפחה והאימהוּת . כל אלה הביאו ליצירתו של פמיניזם קיבוצי, שתיעל את התפיסה הפמיניסטית למען הלאום והחֶברה ולמען הדור הבא . פעילותן של החברות בזירות השונות הייתה תג...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב