שירותן של נשות עין חרוד בפלמ״ח

בדרכן : נשות עין חרוד 276 ועוד, הֶסדר זה בא לפתור למעשה את בעיית המחסור בידיים עובדות שהחל 80 להסתמן במשקים . רבים ממגויסי הפלמ״ח היו צברים, ושיתוף נשים בו היה ממכלול ההתמרדות בדוקטרינה הציבורית, אשר פסלה את האישה לשירות צבאי . כבר בקיץ 94 פעל יצחק שדה מפקד הפלמ״ח לגיוס נשים לשירותיו, ודרש ממפקדי הפלוגות לפתוח בגיוס הנשים . לדעת אלעד, הגיוס לצבא הבריטי הוא שחולל שינוי של ממש בהתייחסות הגברים היהודים בארץ ישראל לעצם הרעיון של נשים בצבא, 8 הקיבוץ המאוחד ראה בחיוב גיוס בנות ובכללו להחלטה לגייס בנות לפלמ״ח . לפלמ״ח, וטבנקין אף סבר שעל החברות בארגון להיות לפחות 30 אחוז ממנו, ולדבריו : ״איננו רשאים לוותר על החברות . . . מציאותן של נשים בצבא משפיעה 8 מכאן שעמדתו של טבנקין הייתה לטובת על דמותו החברתית והתרבותית״ . שיתוף הנשים בהגנה ביישוב לכל אורך הדרך ממאורעות תרפ״ט, והתנגדותו לשירותן בצבא הבריטי הייתה מתוך הגישה הפטריארכלית – החשש לפגיעה בכבודן האישי והמוסרי של הבנות . הגיוס הראשון של בנות התבצע במאי 94 , ארבעה חודשים בלבד לאחר תחילת הגיוס לצבא הבריטי . קליטת הבנות בארגון החלה ללא הגדרה מראש...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב