עיצוב תרבות הזיכרון

בדרכן : נשות עין חרוד 232 הסובבים בצורות שונות ותהליך האבל טומן בחובו פוטנציאל לחוויה עמוקה, 45 לדעת פלגי ואברמוביץ, המשותף לכל משמעותית ובונה במידה רבה . התרבויות הוא הציפייה מהאדם האבל להסתגל למצבו החדש ולחזור לתפקוד 46 רגיל . החברה הקיבוצית ידעה מתים רבים בשנים הראשונות להיווסדה . רובם של מקרי המוות לא היו טבעיים, אלא בנסיבות של אסון : התאבדויות, מחלות, תאונות שונות ומוות על מזבח המולדת, שנחשב למוות המקודש ביותר . הנפטרים הרבים הותירו חלל עמוק ועצב גדול בקרב הנותרים . הקושי עם האובדן גרם לתגובות שונות, ואלו נעו משתיקה או אדישות לכאורה ועד לתחושה שהחיים עצרו מלכת . ראשי תנועת העבודה, ובראשם גורדון, ראו 47 במוות חיזיון טבעי, וכך ביקשו להתייחס אליו . בחברה הקיבוצית בכלל ובעין חרוד בפרט נבעו היחס למוות ודפוסי הקבורה והאבל, שהתפתחו בעקבותיו, במידה רבה מרצונם של החלוצים להתנתק מהמנהגים היהודיים-המסורתיים וליצור תרבות יהודית חדשה, 48 לפי זה, הם ויתרו על סממנים יהודיים חלופית לזו ״הישנה״, שזנחו בגולה . בלוויותיהם דוגמת ״קריעה״ על המת, אמירת הספדים לשבחו ועל תפילות הקדיש ואל מלא רחמים . הם נ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב