עריכת עלונים ויומנים

חברוֹת עין חרוד בפעילות תרבותית 221 בשל ניסיון עבודתה של בסביץ מינתה אותה ועדת המשק לעורכת יומן עין חרוד בשנים 935 - 937 , בשנת 946 ובין 948 ל- 95 . לפי הבנתה, שגלום בו פוטנציאל בעל ערך תרבותי רב, הפכה בסביץ גם את היומן ליותר ממסמך אינפורמטיבי בעל מְכֻוָּנוּת של מנהלי המשק ומנהלי הענפים השונים . היא ביקשה לעצבו לעיתון בזעיר אנפין, אשר יקיף את כל שטחי החיים של המשק וישמש מנוף להרחבת אופקים הן של ילדי המשק הן של החבר, העולה החדש, והן של זה הוותיק . הבנתה של בסביץ הייתה שהיומן הוא אמצעי לתקשורת בין כלל חברי עין חרוד, וכדי שכולם ירגישו שותפים, יש לדווח להם וליידע אותם בכל המתרחש . כך, למשל, נהגה לפרסם בו רשימות חברים בנושאים שונים, מכתבי חברים שליחים מחו״ל, יצירות של ילדים או דברים מפיהם ודוחות וסקירות על ענפי המשק ועל מוסדותיו . בתקופת מלחמת השחרור נפלו שמונה מבני המשק במערכות ישראל, ובסביץ נהגה לפרסם ביומן דברים לזכרם של הנופלים, שכתבו חבריהם וחברותיהם לקבוצה . כמו בפועלה ב עיתון חי נהגה בסביץ לבקש מהחברים את השתתפותם ואת כתביהם, ובכך שינתה בסביץ את היומן לכלי ביטוי 7 אפשר לומר של החברים...  אל הספר