971החבֵרות והעבודה אי-שיתופן של החברות בהגנה ובשמירה, שכן החברות נאבקו אז על שיתופן בשמירה ( על ״מרד החברות״ ומאבקן יידון בהמשך ) . 2 . ההישגים שהושגו עד כה בשטח זה עמעמו את תחושת אי-השוויון של החברות . 3 . מיסוד הקיבוץ והתבגרות חבריו גרעו ממהפכנותו . לעומת זאת, בקיבוצים ובפלוגות הצעירות נותרה בעיית חוסר העבודה לחברות על כנה, ואי-השתלבותן של אלו בענפים החקלאיים חרתה ל״אחיותיהן הבוגרות״, דהיינו לחברות עין חרוד . הן סברו שהחבֵרה במשקים הצעירים נשארה בעלת תפיסה קונסרבטיבית באשר לעבודה . היא משרתת את החבר ועובדת במקצועות השירות, מסתגלת למצב זה, ומאבדת את ביטחונה באשר ליכולתה להשתלב בענפים אחרים . החברות מעין חרוד, שהצלחת ״מרד החברות״ ( להלן ) גרם אצלן לתחושה של אופוריה ורצון לשינוי בכל התחומים הנוגעים לחברה בקיבוץ, יזמו כינוס מיוחד, שיעסוק בשאלת החבֵרה בקיבוץ המאוחד . כל המשקים התבקשו לשלוח נציגה אחת 8 לכל הפחות לכינוס, שנערך בגבעת השלושה בשלושה-עשר ביולי 936 . כינוס הקיבוץ המאוחד בגבעת השלושה התמקד במידת מעורבותה של החברה בעבודה, בהגנה ובהנהגת הקיבוץ . לכינוס הגיעו שלושים ושש חברות מעשרים...
אל הספר