עבודת החברות בשנים 1924–1925

150 בדרכן : נשות עין חרוד הן ממש סכנת נפשות . ועוד להיות בין השש עשרי . ממש אינך בטוח בחיים . הלא חוץ מזה שפותחים כל חור עם אחת מהשש עשרי, הלא גם עד שסותמים אותו, וחורים ברוך השם יש בעין חרוד הרבה . אין לכם חור יותר גדול מהמחסן שלנו יחד עם המכבסה . ובשביל חור כל כך גדול ברור שהשש עשרי לא מספיקות . ובכן קמו וצעקו, כי צר להן וצעקותיהן עד האספה הגיעו . ועמדו להם בחורים כמנצחים על כל המקהלה הזו, מששו את מכנסיהם, לאות התפארות, ולוו את כל המקהלה במחשבה לכו כי לכך נוצרתן . אמות אמותיכן בשלו, כבסו ותפרו, ולמה לשנות את ערכי החיים אתן רוצות, הכלל קשה להיות בחורה בעין חרוד . רבונו של עולם, אדון כל העולמים, אני מהלל, 34 משבח ומפאר אותך שלא עשית אותי בצורת אשה . את הדברים שלעיל, שכביכול כתב גבר, כתבה למעשה חברת עין חרוד פרומקה אשד, שרק לאחר שנים הזדהתה בתור מחברת המאמר . בדברים אלו יש ביטוי ברור למרמור ולחוסר האונים שחשו אותן שש-עשרה חברות חדשות מקרב ״חבורת העמק״, שהגיעו לעין חרוד בשנת 924 . הן נשלחו שוב ושוב לתורנויות בענפי השירותים . ומי שקבע את הלכי העבודה ואת מקומות העבודה היו סדרני העבודה, שעד...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב