146 בדרכן : נשות עין חרוד היישובית הנרקמת . הדברים מקבלים משנה תוקף גם מעדותה של שטורמן, חברת ארגון השומר ומראשונות הקיבוץ, שתיארה את פגישתה הראשונה עם עין חרוד כחוויה מרשימה וחזקה במיוחד : בבואי לחצר עין חרוד, אפפה אותי הרגשה כאילו פרצתי מקן צר למרחב העולם . ההתרשמות הראשונה הייתה חזקה מאד . כשיכורה התהלכתי בימים הראשונים . חדש, חדש היה לי הכל . בי חלו תמורות ובמהרה התקרבתי לרוחם של החברים הצעירים החדשים . תחושת היצירה ששקקה בכל, הפשטות, החופש הרב ששלט ביחסים בין האנשים וגילוי הלב שהיה נהוג בין איש לרעהו, שבו את נפשי 25 לאהבם . עם זאת, בתיאורים העוסקים בשנות הייסוד של עין חרוד, אפשר להבחין בהבדלים ניכרים בין הזיכרונות השונים של המייסדים . אחדים מהחברים והחברות סרטטו תמונה ולפיה החלוצות היו דומיננטיות ולקחו חלק פעיל . ואילו אחרים מתארים תמונה פסיבית יותר בהיבט המגדרי-נשי . בנארי התעלם בתיאורו לחלוטין שבהקמת המחנה השתתפו גם בחורות, וכתב : ״הבחורים ניגשו מיד לעבודה, הם סיקלו את חלקת האדמה, הקימו אוהלים 26 גם ינאי, ממייסדי עין חרוד ומפעיליה, וחפרו חפירות מגן מסביב למחנה״ . המעיט בתיאורו א...
אל הספר