פרק ז: החבֵרוֹת והעבודה

140 בדרכן : נשות עין חרוד 4 במילים אחרות, היא נתפסה של עמם ואל הייעוד החברתי, שקיבלו עליהם . בעיני הגברים והנשים כאחד התיקון ההכרחי של היחיד היהודי כדי לתקן את 5 הלאום . החלוצות, שעלו ארצה למן העלייה השנייה, ביקשו אף הן זהות עברית חדשה . הן מתחו ביקורת על האישה המסורתית, בת דמותן של רבות מאמותיהן, שנשאו בעול הבית והמשפחה בחברה היהודית-המסורתית הפטריארכלית . הן ראו בהן נחותות וזיהו בהן דמות מדוכאת . לפיכך ביקשו תחומי עיסוק אחרים . נוסף על כך, הן ביקשו לא רק להיות שוות לגברים, 6 גם תפיסת עבודת הכפיים בתנועה הציונית השפיעה אלא אף להידמות להם . עליהן רבות . והלכך, חברת עין חרוד מחניימי, מחלוצות העלייה השנייה, כתבה ביומנה עת שהייתה בחוות כנרת על רצונה הנכסף לעבודה חקלאית בשדה בימיה הראשונים בארץ בד בבד עם המאבק להשגתה : הוי ! כמה אני רוצה לגמור את העבודה במטבח ולצאת לעבודה בשדה . . . מיום מחר אעבוד במשתלת הזיתים . בתחילה התנגדה ההנהלה להכנסת פועלות לעבודות השדה . אחרי בקשות, הפצרות וויכוחים יצאתי לשדה יחד עם החברים . גם מרים קלנר-גבעול, חברת עין חרוד, שעבדה במשתלה שלושים וחמש שנה, ראתה בעבו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב