אלמנות עין חרוד

128 בדרכן : נשות עין חרוד 3 ייתכן שמכיוון שבחברה הקולקטיבית הייתה ממילא זו בזו ולסייע זו לזו . תמיכה כלכלית, התפנו אולי לחשוב יותר על הצורך בתמיכה חברתית אישית . תובנה זו מתחדדת על רקע ההשוואה לנשים בסטטוס דומה במושבי עובדים . מרגלית-שטרן הראתה שלנשים שחיו לבדן היה קושי כפול ומכופל, שכן חוץ מהמעמסות הכלכליות שהוטלו על כתפיהן, הייתה התחושה שיש 4 הסתייגות חברתית מנשים ללא בני זוג, שחיו במושבים אלו . כאמור, בחברה הקיבוצית כמו בחברה בכלל לא הייתה האלמנוּת תופעה יוצאת דופן . בעין חרוד חיו בשנים שמחקר זה עוסק בהן עשר אלמנות, כ- 0 אחוז מכלל הנשים בממוצע . שלוש מתוכן הגיעו לעין חרוד כאלמנות, שהיו קשורות לעין חרוד עוד לפני כן אם בקשרים משפחתיים ואם בקשר עם חברים, שהיו עִמן במסגרות אחרות עוד לפני כן . רבקה יצקר-שץ הייתה בת עשרים ושמונה כאשר נרצח בעלה הסופר צבי שץ ביפו במאורעות מאי 92 . חיה שרה חנקין, אלמנתו של השומר יחזקאל חנקין, התאלמנה לאחר שבעלה מת בקדחת צהובה ב- 6 9 . ואולם, אף על פי שנפטר ממחלה, התייחסו למותו כאל מוות של איש השומר, שהקריב את נפשו למען הארץ . היא הייתה בת שלושים וארבע במותו,...  אל הספר