הלינה המשותפת

19אימהוּת וקולקטיב ככלל, אפשר לומר שהלינה המשותפת בקיבוצים לא הייתה רק פתרון מעשי לאימהות או תוצאה של מצוקת דיור, אלא הצהרה על שביתם של הילדים הוא הקיבוץ, ולא המעון המשפחתי . מדוע בעין חרוד נהגו דווקא בלינה המשפחתית ולא בלינה המשותפת ? האם היה בכך אילוץ מפני שהמציאות של מצוקת דיור קשה לא אפשרה לינה משותפת מחוסר מבנה מתאים, או שהייתה זו אידאולוגיה, שנבעה מתפיסת המשפחה ומההבנה שמקומם של הילדים עם הוריהם ? נראה ששתי התשובות גם יחד נכונות בכל הנוגע לעין חרוד . למעשה, כבר בשנת 922 החלו דיונים מעטים סביב נושא הלינה המשותפת במחנה עין חרוד-תל יוסף . ראוי לציין שתחילתו של הוויכוח הייתה בד בבד לוויכוח כלכלי נוקב על הקופה הכללית . ויכוח כלכלי זה הוביל בסופו של דבר לפילוג בין שני הקיבוצים, עין חרוד ותל יוסף . אף על פי שהפילוג נסב סביב עניין כלכלי גרידא, התרכזו רוב התומכים ברעיון הלינה המשותפת בתל יוסף, ואילו רבים מאלו שתמכו בלינה המשפחתית נשארו בעין חרוד . הסיבה היא שרוב חברי תל יוסף נמנו עם אנשי גדוד העבודה, והיו מחלוצי העלייה השלישית . רובם היו צעירים ללא ילדים, בעלי רקע רוסי- סוציאליסטי . הואיל...  אל הספר