72 בדרכן : נשות עין חרוד הממסד בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה הפצת אמצעי מניעה בפיקוח חוקתי של מדינות כבריטניה, צרפת, גרמניה ורוסיה הסובייטית . בכך 55 ראו הנשים תנאי לשחרורם מחוקי הטבע . היחס להפלות מלאכותיות בתור אמצעי מניעה היה שלילי מעיקרו, ובמדינות ריבוניות כצרפת, בריטניה, גרמניה וארץ ישראל היו הללו אסורות לפי חוק . המחוקק המנדטורי אסר על ביצוע הפלות מלאכותיות, ובשנת 936 קבע שכל אחד מן המשתתפים בעבירה ייענש . על מְבצע ההפלה נקבע עונש של ארבע-עשרה שנות מאסר, ועל האישה נקבע עונש של שבע שנות מאסר . למספק חומרים או מכשירים לשם הפלה נקבע עונש של שלוש 56 עם זאת, מנתונים סטטיסטיים עולה שמכלל אמצעי המניעה שנות מאסר . היו ההפלות מרצון לאמצעי הנפוץ ביותר, בעיקר בשפל הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם . גם בחברה היהודית בארץ ישראל היו ההפלות מרצון נפוצות, ולא רק בקרב נערות במצוקה, אלא גם בקרב נשים נשואות ובעלות 5 משפחה ומהשכבות המבוססות כלכלית . שיעורן הנרחב של ההפלות הן בארץ הן בעולם הייתה לסוגיה בעלת חשיבות רבה בשנות המנדט . מצד אחד העיקרון שהנחה את המצדדים בדבר היה זכותה הבלעדית של כל איש...
אל הספר