מרווקוּת לזוגיות

55מחברה של רווקים ורווקות לחברה של משפחות מימושם של אלה היה לאבן הבוחן של שחרור האישה הן בחברה הכללית הן בחברה היהודית . עצמאותה נבחנה בכמה תחומים : השכלה גבוהה, בחירת בעל ויכולת לעצמאות כלכלית . אלו הביאו לערעורן על סדרי החברה היהודית המסורתית ולאימוץ השקפות חברתיות-רדיקליות ופמיניסטיות ואף להצטרפות 4 לדעת פרוש, המהפכה של צעירים וצעירות יהודים לתנועות המהפכניות . שינתה את כל מערכי ליבה של האישה הרדיקלית היהודייה שינוי מהיר, 5 הנשים היהודיות המשכילות, ואפשר גם עמוק יותר, מששינתה אצל הגברים . שהושפעו מהספרות החילונית, טיפחו את אידיאל האהבה הרומנטית וסירבו להינשא לתלמידי חכמים . הן היו בעד שוויון זכויות גמור, ובכך הייתה סתירה 6 לתפיסת מוסד השידוכים והמשפחה של החברה היהודית-המסורתית . למרות המהפכנות המתוארת בשנותיהם הראשונות בארץ נהגו, כאמור, פועלי העלייה השנייה והשלישית בפוריטניות לא רק בכתביהם, אלא גם במעשיהם בכל הנוגע ליחסים שבינו לבינה . כאשר תיארה עטרה שטורמן, בת העלייה השנייה, ממייסדות עין חרוד, את ימיה כרווקה במרחביה טענה כי : החברים היו זהירים ושמרו על רצינות יחסם למעט החברות, והח...  אל הספר