פרק עשירי: הפנומנולוגיה של העגול

331 1 . כשהמטאפיזיקאים מדברים בקיצור, הם עשויים להגיע לאמת מיידית, לאמת שעם הזמן תישחק על ידי הוכחות . אפשר, אם כן, להשוות את המטאפיזיקאים עם המשוררים, לקשור אותם למשוררים, שבשורה אחת חושפים בפנינו אמת פנימית של האדם . אם כך, אחלץ מתוך ספרו עב – הכרס של יאספרס ( Jaspers ) על האמת ( Von der Wahreit ) , את הטיעון הקצר הזה : “ Jedes Dasein scheint in sich rund ״ . "כל הוויה נראית בעצמה עגולה" . כתמיכה באמת נטולת הוכחה זו של מטאפיזיקאי, אביא טקסטים המנוסחים במגמות שונות בתכלית מהמחשבה המטאפיזית . כך, ללא כל פרשנות, כותב ואן גוך : "החיים הם כנראה ע ג ול י ם " . וז'ואה בוסקה, בלי להכיר את משפטו של ואן גוך, כותב : "אמרו לו שהחיים יפים . לא ! החיים עגולים" . 303 ולבסוף, הייתי מעוניין באמת לדעת מה הביא את לה – פונטיין לומר : "אגוז עושה אותי לגמרי עגול" . דומה כי ארבעת הטקסטים הללו ממקורות כה שונים ( יאספרס, ואן גוך, בוסקה, לה – פונטיין ) , משקפים בבהירות את הבעיה הפנומנולוגית . כדי לפתור אותה יהיה עלינו להעשירה בדוגמאות נוספות, לעבות אותה . 174 . Joë Bousquet, Le meneur de lune , p 303 332 הפוא...  אל הספר