פרק ראשון

33 בשנהמפרק א לשון הדיון מראה שאין כאן מסורת אלא דיאלקטיקה של אמוראים . בפועל זבחים יט ע"א ( . יודעים כיצד התבצעה, ואולי לא היו לה כללי טקס . הרחצה מכלי ) מן הכיור ( ואיננוהייתה כאן המקום לדוןך לאא,םיים ורגלייידרחיצת ( יש הרחבה בדיני 513 מ'בתוספתא ) פ"א ה"י, ע בה . זו מילה שאינה צריכה . אם טבול יום אסור בעבודה – ט מ א,כוהן שלא נימול – ע ר ל קל וחומר טמא . אלא שהקבוצה הנידונה היא קבוצה ספרותית של פסולי – ) ובכניסה למקדש ( . 17 מרכיבים מיותריםמקדש, ולא דקדקו חכמים שלא למנות בה זקני אמרו' . פסולטמא'המקבילה ) פ"ב מ"א ( מביא מסורת שונה : "נת זבחיםהבבלי למש " ) כב ביחידנמימרצה – 18 בציבורשמרצהמתוךמתטמאאבל,שרץטמאאלאשנולא : דרום הםו,נטיות . זקני הדרום הם חכמי לודתהמסורת "אמרו זקני דרום . . . " מעידה על אוע"ב ( . לשון ן קלב ע"ב ( . אבלילחובבלי,, עירובין פ"ו ה"ד, כג ע"ג ; 'ונים ) ירונזכרים במקורות אמוראיים ש ההלכה כולה תמוהה . מילא בזמן שכל הציבור טמאים, אבל המשנה מדברת בימים כתיקונם, מהמשך דיון התלמוד אפשר להבין שהמקריב הוא טמא מת, ואינו בא ? ומה לטמא מת במקדש ,א בהקשר של משנתנו מטעהוגיה דווקשי...  אל הספר