דגלים ביום העצמאות

71 בתקופת הממשל הצבאי, יום העצמאות של ישראל נחשב חג גדול שציפו מאתנו לחגוג בשמחה . בבתי הספר נערכו חגיגות שמטרתן הייתה להוכיח נאמנות למדינה . המושל הצבאי היהודי היה מסתובב בין בתי הספר שבאזורו ובודק מי נאמן יותר, מי “שמח" יותר ומי מביע הזדהות עם המדינה החדשה שאנחנו אזרחיה . בשבילנו הילדים זו הייתה כמובן סיבה לשמחה, כי חודשיים לפני יום העצמאות הפסקנו בעצם ללמוד והזמן הוקדש להכנות לחגיגה . היינו בסך הכול שנים- עשר או חמישה-עשר תלמידים בכיתה . חלקנו השתתפו במקהלה מאולתרת שהוקמה במיוחד לאירוע ולמדו לשיר בעברית ובערבית שירים שמשבחים את מדינת ישראל . אחרים עסקו בקישוט בית הספר בדגלים ובתמונות של מנהיגי המדינה, ואחרים צפו מן הצד, התרוצצו בחצר ומדי פעם עזרו במשהו . זה היה כיף ומעולם לא שאלנו שאלות פוליטיות על יום העצמאות . בשנת ,1962 כשהייתי בכתה ד', תלמידי כיתה ח' — הכיתה הגבוהה ביותר אצלנו — היו ממונים על הנפת הדגל על גג בית הספר ביום העצמאות . הרשו להם לטפס על הגג ואנחנו הקטנים הבטנו בהם מלמטה בקנאה . זה היה כבוד גדול בעינינו — להניף את דגל המדינה ! סיימנו את הלימודים בשעה 00 : ,12 אחרי החג...  אל הספר