רק בחברות מענף מסוים או רק במדינה מסוימת, בעוד ההשקעות של קרנות אחרות מפוזרות על פני תחומים רחבים יותר . יש גם קרנות המיועדות לשמש פתרון כללי, כזה שיכול להתאים כמעט לכל אחד, עם פיזור השקעות הכולל הן מניות והן איגרות חוב . האם כדאי למשקיעים לבחור איך לפזר את השקעותיהם בעצמם, או לבחור בקרן שתפזר בשבילם את ההשקעות ? מה שמסבך את המצב עוד יותר הוא העובדה שיש חברות המציעות לעובדיהן להשקיע במניות שלהן עצמן . האם כדאי לעובדים להחזיק במניות של החברה שבה הם עובדים ? די קשה לקבל את כל ההחלטות האלה ( לפחות אם ניגשים לשאלות האלה בזהירות ) , ואפשר אפוא לסלוח לחוסכים שחושבים בטעות שלאחר שהם בוחרים את בחירותיהם, לא נותר להם אלא להירגע ולחכות לפרישה נעימה . אך את כל ההחלטות האלה צריך לבחון מחדש ולתקן מעת לעת . משקיעה שבחרה להשקיע את מחצית כספה במניות ואת מחצית כספה באיגרות חוב, יכולה לראות שערך המניות עלה מאוד, ושכעת שני שלישים מתיק ההשקעות שלה מורכב ממניות . האם כעת היא צריכה לעשות משהו ? האם כדאי לה למכור חלק מהמניות כדי לחזור לפיזור של 50 ‑ 50 ? או אולי כדאי לה להעביר חלק גדול יותר מכספה למניות, מפנ...
אל הספר