282 שפה אחת ודברים אחדים הדתית רואה מחובתה לפתור, ואילו הביקורת האזרחית המושמעת על הדין הדתי יוצאת מתוך הנחות הזרות לו במהותן, ולכן אין להן סיכוי להישמע ולהצמיח שיתוף פעולה . נדמה כי פער רחב זה אינו ניתן לגישור . אך האומנם אלה הם פני הדברים ? האם לא קיים בצד הסכסוך ובמקביל לו, פן נוסף, חיובי, היכול לסמן התחלה של שינוי ? בשורות הבאות נציג תמונה אחרת, שתשפוך אור על הצד הבלתי מוכר של יחסי הגומלין בין הדין הדתי לחוק האזרחי . א . תרומתו של הדין היהודי בעיצוב החוק האזרחי כאמור, הדימוי הרווח שלפיו הדין הדתי ומשפט המדינה עומדים משני צדי המתרס, ומשליכים בליסטראות זה על זה, מייצג תמונה חלקית בלבד . מה שמוצג כקונפליקט בין הדין הדתי לבין משפט המדינה איננו אלא, ברובד העמוק יותר, קונפליקט פנים-הלכתי ותוך-דתי, שנובע מהיצמדות מוטעית לכלל דתי קדום הטעון בדיקה מחודשת של המערכת הדתית עצמה, לאור עקרונותיה הפנימיים המחייבים התאמה למציאות משתנה . בתחומי דיון רבים יש לה להלכה עמדות מפתיעות וארגז כלים עשיר שיכול — אילו רק יעשו בו שימוש — לשמש את שני הצדדים באופן שיעשיר ויפרה את הדיון ויצור מצע משותף של הנחות ...
אל הספר