פרק אחד־עשר: האם נישואין אזרחיים יפלגו את העם?

228 שפה אחת ודברים אחדים המחמירים או מקלים עם עצמם בהתנהגותם היומיומית . על הצורך להביא ממד זה בחשבון העמיד אותנו עוד לפני שנים רבות יעקב לוינגר, במסתו 4 מסקנתו הייתה שאפילו החשובה ‘האם נישואין אזרחיים יפלגו את העם ? ‘ . אם מבחינה הלכתית-פורמלית אין בנישואין אזרחיים חשש ממזרות, עדיין, השאלה כיצד יגיבו לכך הרבנים תהיה תלויה במדיניות הערכית שתיראה בעיניהם כרצויה מבחינה חברתית והלכתית . זאת ועוד, כפי שהראיתי בספרי 5 גישת חכמי ההלכה לספקות ולחששות ‘ספק קידושין במשפט הישראלי‘, שונים הנוצרים בקידושין, תלויה בהקשר הספציפי של המקרה הנידון לפניהם, ובעמדה הערכית שלהם לגבי השלכותיו של אותו מקרה מסוים . הערה מתודולוגית נוספת היא, שמסגרת אזרחית של נישואין עלולה ליצור אפשרות של הכרת המדינה בנישואין נוגדי-דת, שכן לא ניתן להתנות את הנישואין האזרחיים בכך שבני הזוג לא יעברו עברה דתית כלשהי . אפילו אם נקבל את ההשקפה של השופט זילברג שאותם חייבי לאווין לא עוברים על הלאו האוסר על קידושיהם, מכיוון שהם אינם עורכים קידושין דתיים — הם בוודאי עוברים על האיסור לחיות חיי אישות מחוץ לנישואין . אמנם האחריות לעריכת נ...  אל הספר