6 7 | ה מ ס ו ר ת ה פ ו ל י ט י ת ה י ה ו ד י ת אף שחז"ל המשיכו לתעד בקפדנות את שושלת הקדושה ואף תיארו בפרוטרוט את השלכותיה על עבודת המקדש או על הנישואין, בזמן חתימת התלמוד כבר היה כוחם המעשי של הכוהנים, אם דתי ואם פוליטי, לנחלת העבר . בספרות חז"ל שנכתבה אחרי חורבן בית שני לא ניתן מקום כלל לתחום שניתן לכנותו 'אקלסיולוגיה', עיון במשרות הדתיות השונות ובטיבן . האתגרים המשמעותיים שעימם התמודדה הכהונה התרחשו מוקדם מאוד ומופיעים כבר במקרא, והתמרדותו של קורח היא אולי הבולטת שבהם . המתח בין התפיסה הכוּלית שלפיה כל העם הוא 'מַּמְלֶכֶת כֹהֲנִים' ( שמות יט, ו ) לבין הכהונה המועברת בתורשה ניכר במקרא, אך אינו ממלא תפקיד גדול לאחר מכן . החכמים, בתפקידם כמורים וכשופטים, הם יורשיה של הכהונה המקראית, וברור כי הם נלחמו על ירושה זו ( ראו כרך ראשון, פרק 4 ) . מנגד, הם הצליחו להסתיר את רוב הראיות למאבקם, ועל כן בתלמוד מופיעים מעט מאוד טיעונים מפורשים כנגד הכהונה ; כשחז"ל דנים בדוגמאות מן המקרא, הם מגינים על הסמכות הכוהנית כנכונה לזמנה ( והם בהחלט מצפים שהכוהנים יחזרו לתפקידם הטקסי כשייבנה בית המקדש — גם אם...
אל הספר