פרשני מקרא, דרשנים ופוסקים עסקו לאורך הדורות במצווה משונה זאת, 68 ב תלמוד הבבלי ( חוליןשאת טעמה ואת שׂכרה הרב התקשו להסביר . קמב, ע"א ; קידושין לט, ע"ב ) מתואר מקרה של ילד שעלה בסולם במצוות אביו כדי לשלח קן, נפל ומת . הילד מת תוך כדי קיום מצוות שילוח הקן שנכללה בו גם קיום מצוות כיבוד אב ( דברים ה, טז . גם בה כרוכה הבטחה לאריכות ימים ) . יש האומרים שמקרה זה הוא שהביא להתפקרותו של אלישע בן אבויה, שהיה נוכח בהפרת ההבטחה הכפולה המפורשת לאריכות הימים, ולא הבין, כפי שמציעה הגמרא, שההבטחה מכוונת לחיי העולם הבא ( אכן, פתרון דחוק ) . דומה שהתלמוד מטיל ספק בהיגיון הפנימי של הפסוק וממילא גם בחשיבות המצווה, שכּן אם קרה ולוּ גם פעם אחת שמשלח הקן ניזוק ( ובתלמוד מתוארים שני מקרים כאלה ) , הדבר מערער את התוקף המוחלט של מצווה זו ושל שכרהּ . התלמוד מציע תירוצים לסתירה שבין המציאות להבטחה ( למשל : מי שעלה לקיים את המצווה נעזר בסולם רעוע ) , אך החשוב הוא ערעור תמונת העולם התמימה של מצווה ששכרה מובטח . ואולי ערעור זה הוא העומד בבסיס השאלה המשעשעת של אנשי 69 שבבבל לרב מתנה ( חולין קלט, ע"ב ) : "מצא קן בראש...
אל הספר