חלק ראשון בתי התינוקות במחנות | 175 ביום, ומצבם הרפואי היה תקין ויציב . לכן, כשנמסר להורים על פינוי ילדיהם אל מחוץ למחנה בטענה שחלו, או לחלופין נפטרו, הבשורות האלה התקבלו אצלם בפתאומיות, בתדהמה, ופעמים רבות בחוסר אמון . במרבית מקרי ההיעדרות מעין שמר שהוצגו בוועדת החקירה הממלכתית, כ- 100 מתוך ,127 הילדים הוצאו לאישפוז אל מחוץ למחנה . ברוב המקרים נלוותה לפינוי טענה רפואית כללית, ולפיה הילד חלה או לא הרגיש טוב . רק במקרים מועטים יחסית, כעשירית מכלל מקרי ההעברה, נמסרה למשפחות עילה רפואית מוגדרת . נברר כאן את מצבם הרפואי של הילדים עם פינוים מהמחנה דרך אותם מקרים מעטים שבהם התקיימה לפחות לכאורה עילה כזאת . שרה חמדי העידה כי ערב לפני העברת אחותה ציונה השאש מבית תינוקות, היא ביקרה אצלה : "אני באה, ורואה שהפה של הילדה מלא יוד . אז שאלתי מה קרה לילדה ? אמרו לי, יש לה פצעים בפה . אני בודקת את הפה, אין לה שום פצע, אין לה כלום . טוב, האכלתי אותה והלכתי הביתה" . לפי עדות אחות נוספת של ציונה, יהודית ימיני, כשבאה האם למחרת להניק את הילדה נמסר לה שהיא קיבלה חום ונלקחה לבית חולים, ולמחרת התבשרה המשפחה ע...
אל הספר