פרק שמיני: מהנפקה למשבר

גרשון, כדרכו, חשב "מחוץ לקופסה" . הוא הציע מה שהיה חדשני מאוד באותן שנים - גיוס הון בבורסה באמצעות הנפקת מניות . ואכן, באביב 1963 הגישה אלקו בקשה להנפקת מניות בבורסה התל אביבית, וכדבריו של אלכסנדר זלקינד, "במטרה להגדיל את הון החברה ולהתחיל בייצור 78 וכך, ביולימוצרים חדשים, החשובים לתעשייה המקומית ולייצוא" . אותה שנה, הפך המפעל לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה התל אביבית . ■ ■ ■ הצעתו של גרשון לפנות לבורסה התבססה על תפיסת מציאות ברורה . הוא קלט את השינוי במצב הכלכלי בארץ באותה עת . בשנים 1962 ‑ 1963 שוק הכספים הישראלי "רתח", כהגדרת הכלכלנים . שר האוצר, לוי אשכול, הכריז אז על "התוכנית הכלכלית החדשה", שמטרתה היתה, 79 בין היתר, הקטנת הביקושים, הפחתת האינפלציה וגידול במטבע חוץ . ממשלת ישראל עודדה, במישרין ובעקיפין, הפניית כספים רבים לבורסה שישמשו להשקעות בכל ענפי המשק ובכך יקטינו את הלחץ האינפלציוני . חוג המשקיעים בבורסה הלך וגדל והקיף שכבות רבות של הציבור . שתי התפתחויות נוספות סייעו לגרשון להמליץ בפני הנהלת אלקו על הנפקת מניות החברה בבורסה : העניין הגדול שהציבור גילה באלקו, שהפכה בתקופה זו לשם...  אל הספר