128 המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית זרה ומי יוצא מכלל הגדרה זאת, ונחשב רק בחזקת "גוי שאינו יודע טעם עבודה זרה" . בנוגע למוסלמים : במאה השתיים-עשרה הרמב"ם פוסק כי מוסלמים הם בחזקת גוי שאינו בגדר עובד עבודה זרה . בהתאם לכך הוא פוסק כי מגעם של מוסלמים ביין של יהודי אין בו כדי לאוסרו בהנאה : גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצוות [ שבע מצוות בני נח ] כמו שביארנו, יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה [ בהנאה ] , ומייחדים אצלו יין [ לזמן קצר ] ואין מפקידין אצלו יין [ לזמן ארוך ] , וכן כל עכו"ם שאינו עובד עבודה זרה, כגון אלו הישמעאלים, יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה . וכן הורו כל הגאונים . אבל אותם העובדים עבודה זרה סתם יינם אסור בהנייה ( רמב"ם, משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות יא, ז ) . בדומה לכך פוסק ר' יוסף קארו, בהסתמכו על פסקי הגאונים, שאיסור "סתם יינם" בנוגע למוסלמים מתמקד רק באיסור שתייה ואילו ההנאה ממנו מותרת : גר תושב אין אוסר יין בהנאה במגעו, כמו שאמרנו, וכן יינו מותר בהנאה . ומכאן סמכו הגאונים ז"ל להתיר מגען של ישמעאלים הללו בהנאה, שהרי אינם עובדים עבודת כוכבים ומזלות, וכל שאינו עובד כוכבים...
אל הספר