השינוי שחל בתנועת בני עקיבא כאבן בוחן לתהליך הדורי

253 כשהלימודים בהן היו כרוכים בתשלום גבוה . למעשה כך החלה להיווצר האליטה 30 של הכיפות הסרוגות עוד לפני מלחמת ששת הימים . בדיון עם רבני ישיבות בני עקיבא טענו רבנים כרב צוקרמן מכפר הרא"ה והרב משה ברגמן ( מירון ) , שרק בישיבה אפשר לכוון את האדם באופן שלם לתורה, והרב חיים יעקב גולדויכט מכרם דיבנה שלל כל פעולה תנועתית בתוך הישיבה . בוועידה בשביעית פסח תשי"ח 1958 נשמעו טענות מצד חברי הנהלה, שבישיבות בני עקיבא זונחים את הדרך שלשמן הוקמו ופונים יותר לישיבות כגון, פוניבז, מרכז הרב וישיבת חברון, בעוד שמנהלי ישיבות אלו מקשים על הצטרפות התלמידים למפעלים וטיולים . זרעים , ביטאון בני עקיבא משקף את ההתלבטות : "האם באמת כל מטרת בנ"ע היא חינוך לקיבוץ ? כי אם כך אין כל צידוק לקיומה של התנועה . כי רק אחוז קטן יחסית ממשיך את דרך התנועה עד הסוף ! רוח בנ"ע המקורית 31 שטען כי נשמרת בישיבות בנ"ע [ . . . ] גם זו חלוציות", כתב חניך ישיבת נתיב מאיר, בוגרי בני עקיבא, גם אלו שלא ימשיכו לקיבוץ, אלא ימשיכו לישיבות גבוהות, יהיו אנשי מדע ויביאו תועלת ליהדות הדתית . הנהלת בני עקיבא שביקשה להדק את השורות קיבלה החלטה מפו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד