47 במערת המכפלה", והרי היה זה “אך טבעי ופשוט שנהא אנו יושבי ההר ראשונים 120 להכירו מקרוב" . בתוך כך דנים החברים בשאלת יעילותם של התקנונים המחייבים ( נושא זה אופייני בכלל לדיונים ביישוב קיבוצי באשר הוא ) . יש מי שמחייב את קיומו של התקנון כדי להגיע למינימום נדרש של מחויבות הפרט לקהילה ויש מי שחרד מפני תִּקְנון החיים החברתיים . חנן פורת המשמש באותה עת כמזכיר פנים נִמנה על שוללי הגישה המתקננת . זאת משום שכרוכה בכך השאלה מה יחזק בחיי היום-יום את תחושת השותפות ועד כמה מותר לכלל להכביד על הפרט ולהתערב בחייו . הצורך בגידול מספר החברים בקיבוץ ובניית יחד חברתי משמעותי סייעו למתנגדי 121 הגישה המתקננת . חיי התרבות בשנים הראשונות, נסמכו בעיקר על יוזמות של חברים מבפנים ושל ידידים מבחוץ . יוחנן בן יעקב לימד את מורשת גוש עציון והר חברון . פורת קיים חוג תנ"ך ומחשבת ישראל . חוג בנושא “ירושלים לתקופותיה" התקיים בהדרכת שמעון ארזי ונחמה ליבוביץ, שנהגה להגיע מדי שבוע במוצאי שבת להעברת שיעור 122 ידיד הקיבוץ, הרב חיים דרוקמן, נהג ללמד משניות והצייר יהודה פרשת השבוע . בקון, ניצול טרזינשטאט, היה בא מירושלים ללמ...
אל הספר