פרק יד : כשלהבת בגחלת — אחרית דבר 355 שהקוראים יתרחקו מן הביטאון . בימי ה"רוסקי-יבריי" התייחסו אליו כאל סוכן של גבִירֵי פטרבורג . בסוף אותו עשור הגדירו אותו משמיציו "סופר קל ערך" על שום שחרג מן המקובל וכתב מעשי יום-יום בביטאון עברי . העובדה שעיתונים אחרים הלכו גם הם בעקבותיו התפרשה על ידי המחרפים כאילוץ שקנטור "אשם" בו : "כי 'המליץ' ו'הצפירה' נאנסו לעשות כמותו ולצאת בכל יום" 6 . קנטור האמין בלאומיות יהודית שצמחה מכח מוצא משותף, זכרונות היסטוריים משותפים ותרבות יהודית שורשית, וסמולנסקין שימש לו מדריך . מימוש הקשר בין העם והארץ נשאר לגבי קנטור מִשְאֶלֶת-לֵב שתתממש, מן הסתם, ביום מן הימים . עם זאת העריך קנטור את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והאמין בהצלחתה . במפגש עם ילדים שהתקיים בריגה בט"ו בשבט תרע"ב אמר קנטור "חוגגים אנו את חג ראש השנה לאילנות, יען כי מגמתנו, מבטנו וליבותינו צריכים תמיד להיות מופנים אל אותה הארץ, היא ארץ אבותינו, בארץ זו צריכים אנו לחוג, ואליה מחויבים אנו לשאוף" 7 . ראשי תנועת חובבי ציון הכירו את יחסו האוהד של קנטור לרעיון שיבת ציון וכך גם התנועה הציונית, אך הם לא סלחו ...
אל הספר