224 חלוץ היומון העברי לרוב הקוראים לא הייתה הכשרה נאותה שתאפשר להם לשפוט ידיעה או לבקר מאמר, אך מיומנות ההסקה ומורשת הפלפול השלימו את החסר, וכל דבר נעלם נלמד ונבחן, בין אם הדברים נכתבו ובין אם רק השתמעו . עוד בסוף שנות השבעים של המאה ה- 19 הגדיר קנטור את קהל הקוראים של כתבי-העת העבריים על פי אפיונים אלה : ( א ) אנשים שנחשפו לספרות ההשכלה, "אינם יראים עוד לקרוא בספרים החיצונים", והביטאון העברי הוא עבורם חלק מהספרות הזאת . ( ב ) אנשים שאינם שולטים בשפות זרות אך מתעניינים במה שנעשה בסביבתם הקרובה והרחוקה, והביטאון העברי ממלא עבורם את החסר ; ו- ( ג ) כתב-העת מענג בשעות מנוחה ומרגוע . קנטור הסיק מכאן שקוראי העיתונים העבריים : "חפצים בחדשות, בסיפורים נעימים, בהשקפות על חיי העם, בתולדות אנשי שם, אך לא בחקירות קדמוניות" 196 . קנטור אמנם התייחס בדבריו אלה לשבועונים ולירחונים אך מסקנותיו נכונות, מקל וחומר, גם לגבי עיתונות יומית . קנטור עצמו נהג לכתוב מאמרים היסטוריים בכתבי-עת אך הקפיד לספר בהם על אירועים בדברי הימים, ולא להציג "חקירות קדמוניות" . פרישמן זיהה את קשר הגומלין בין ציפיות הקוראים בני...
אל הספר