142 | תינוקות, נפלאות תבונתם : ההתפתחות הקוגניטיבית בשנים הראשונות לחיים ליכולת להביע מילה אחת בשפת האם שורשים ביולוגיים וסביבתיים . גדילה פיזית מאפשרת שינוי באיכות הקולות שהילד מסוגל להפיק . תחילה הלשון תופסת את כל המקום בחלל הפה ; שינויים במבנה שלד הפה מאפשרים מקום רב יותר ללשון ולפיכך הרחבה של קשת הצלילים שהפעוט יכול להפיק . בסביבות גיל 6 - 9 חודשים שינוי מבנה הלסתות והיכולת להגביה אותן מאפשרים הפקה של מלמולים ועיצורים . נוסף על כך, שרירי מערכת הקול מתחזקים וייתכן שחלק מהקולות הם תוצאה של בחינה תמידית של התינוק את המערכת הווקאלית . היכולת להפיק מילה אחת ראשונה בשפה מתאפיינת במידה מסוימת בחוסר בהירות, כי הילדים משתמשים במילים שלהם . המילים או צירופי הצלילים שהתינוק מפיק הם בעלי משמעות עבורו, אך למאזינים לעיתים קשה לזהותם ולהבינם . בתקופה זו ההורים מנסים לפענח ולהבין את המשמעות של המילה ולעקוב אחר ההקשר שהיא מופיעה בו . הצירוף "מה - נא - נ - אם", שנשמע שוב ושוב מפי פעוטה בת 18 חודשים, או המילה "אבנים", שנשמעת אינספור פעמים בכל מפגש של מבוגרים, פוענחו לבסוף כחיקוי השאלה "מה העניינים" ?...
אל הספר