204 אביבה דורון | נִפְלְאוֹת שִׁיר לסוגיה זו הביע את מפח נפשו מירידת הרמה הפואטית ומפריצת הגדרות המקצועיים, עד כדי כך שאנשים חסרי כשרון ויכולת העזו לשלוח ידם בחיבור שירים . בכך פגעו קשות בכבודה של השירה . נראה שהנושא הסעיר את נפשו של המשורר . הוא פותח בהאנשת השיר ומפתח את הציור : הַשִּׁיר צוֹעֵק עַל מַפַּלְתּוֹ כִּי פָשַׁט בִּגְדֵי תִּפְאַרְתּוֹ יצחק אלאחדב, ,1988 שיר ,5 1 תחושה קשה זו נקשרת לתחושה של חוסר ביטחון, לא רק מן ההיבט החברתי והכלכלי, אלא גם מן ההיבט הפואטי ; ביצירות העבריות ניכרת ביקורת עצמית ויש שאף משווים את משוררי זמנם למשוררים הקלאסיים שקדמו להם כדי להדגיש את ירידת קרנה של השירה בתקופתם . כדי להדגיש את הירידה בערך השירה מתרפק המשורר על הישגי המשוררים של התקופה הקלאסית . הוא מזכיר שהם כתבו שירה ברמה גבוהה : "כַּמָּה גָּבְהוּ, כַּמָּה עָמְקוּ / שִׁירָיו" ( על שירי יצחק אבן גיאת, שם, 8 ) ; "שִׁקְלֵי קֹדֶשׁ, מִשְׁלֵי נֹעַם" ( על יצירת שלמה אבן גבירול, שם, 6 ) ; "כֻּלּוֹ חֶמְדָּה, / חָלָב וּדְבַשׁ וּמַן אִתּוֹ / מָתוֹק, נָעִים, לִמְאֹד עָרֵב" ( על שירו של יהודה הלוי, שם, 9 - ...
אל הספר