54 אביבה דורון | נִפְלְאוֹת שִׁיר 4 ההיגד בשירה השפה הציורית העשירה ששלטה בשירה האנדלוסית . האנדלוסית, שמטבעו הוא מצומצם וסכמטי, מופיע תמיד בלבוש מחלצות צבעוני ( מג’אז ) . על שום כך רמת השיר ורושמו נשפטו על פי המגוון והאיכות של שלל הצבעים שנשזרו באדרתו המרוקמת, ולהיגד, לתוכן המובע בשירים, לא היה משקל של ממש . לעומת השירה האנדלוסית, בתקופתה השנייה של השירה העברית בספרד עלתה, כאמור, חשיבותם של אמירת היוצר ושל המסר הרעיוני . אמות המידה הפואטיות החדשות תפסו את מקומן של הקודמות, והחל להתפתח הכיוון הפואטי של ביטוי האמת . המשוררים בספרד הנוצרית ערים למאפיינים הספרותיים ומבחינים היטב בין פיתוח ציורי, שהוא בבחינת “כזב פואטי", לבין מסר תוכני . ההתכוונות לבטא את האמת כערך שירי מוסרי באה לידי ביטוי מודע וניכר הכיוון הארס-פואטי ביצירותיהם של משולם בן שלמה דיפיארה 5 הם אף מצהירים שכאשר הם מפתחים דימויים, אין וטדרוס אבולעפיה . הם דוברים אמת וכאשר הם מפליגים בדימויים בשירי השבח, אין הם מתכוונים לרֵאליה שמאחורי הרובד הציורי . נוקבת במיוחד הצהרתו של משולם דיפיארה בשַבחו את “מְתֵי הַדּוֹר בְּכָבוֹד", שהש...
אל הספר