ל ש ו ן ה ד י א ל ו ג ב ס י פ ו ר תה ת פ תח ו ת 34 רים הסגנונייםניתן לומר אפוא, שעיצוב דיאלוג בסיפור ובמחזה היה אחד האתג חריף כשגדלהעברי להתמודד אתם . הקושי ההקשים ביותר שהיה על הסופר – האם שלהם, ובמקרים רביםישראל מספר הדוברים שהעברית הייתה לשוןב הלשון היחידה שבה השתמשו, וכשפנתה הספרות העברית לטפל בנושאים תי הורגש זרמסורהת החיים בארץ . הרפרטואר הלשוניוובחומרי רקע ממציא ומלאכותי יותר ויותר, והתעורר צורך למצוא לו אלטרנטיבות . התחילו חלקים מסוימים בתוך הספרות לחרוג מןארבעיםבשנות ה המודל של לשון הכתב ולהשתמש באופן סלקטיבי באופציות חדשות מלשון תקנית . בעיצוב לשון - הדיבור, אבל חלקים אחרים דבקו עדיין בלשון הכתב העל תקופה הנידונה דרכים שונות : בדיאלוג בספרות העברית הסתמנוה שימוש בלשון הכתב העברית, תוך התעלמות מעקרונות לשון דיבור בכלל, . 1 ומהעברית המדוברת בפרט . - מנם מלשון הכתב ( בתכונות תחביריותוהמצאת לשון דיבור מדומה, השונה א . 2 ה בנויה לפי עקרונות העבריתקישוריות, מורפולוגיות או לקסיקליות ) , אך אינ חיקוי ) א ( המדוברת . לשון הדיבור המדומה נבנתה, עקרונית, בשני אופנים : כבר בשלהי תקופת ההש...
אל הספר