4.8 פרסונליזציה ושינוי המודל המשטרי

90 מחקר מדיניות 145 | ירידת הקבוצה ועליית הכוכב ( ים ) המבט של תאוריה דמוקרטית התדיינותית ( או דליברטיבית ) , פרסונליזציה עשויה להיות שלילית, אם אכן היא מדגישה את מעמד המנהיג ומתעלמת מן הטיעון ההגיוני . ישנן צורות ממשל דמוקרטיות ( למשל דמוקרטיות נשיאותיות ) שהן פרסונליות יותר, ולכן קל להן יותר להסתגל לפרסונליזציה של הפוליטיקה . לפי קו מחשבה זה ניתן לטעון כי מערכות פרלמנטריות, שמפלגות ולא יחידים הן אבני היסוד העיקריות בהן, ייפגעו יותר מהתפתחות זו ( Van Aelst, Sheafer and Stayner, 2012 ) . ווב, פוגונטקה וקולודני גורסים כי במדינות פרלמנטריות שמתרחשת בהן התנשיאותיות של הפוליטיקה, המודל של הדמוקרטיה המפלגתית מאוים ( 94 : 2012 Webb, Poguntke and Kolodny, ) : התפתחות כזאת נוטה לערער את המודל של הממשל המפלגתי בכמה דרכים : החלטות ממשלה מושפעות יותר מהחלטות של מנהיגות אינדיווידואלית מאשר ממדיניות מפלגתית משותפת ; המפלגה עדיין חשובה בתהליכי הבחירות, אך לא פחות מכך, בכמה מדינות הבחירות היום הן תחרות בין מנהיגים אינדיווידואלים ; ונראה שהדרך למנהיגות קשורה יותר ויותר לאטרקטיביות האלקטורלית ( הנתפסת ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר