4.7 פרסונליזציה ואיזונים ובלמים

88 מחקר מדיניות 145 | ירידת הקבוצה ועליית הכוכב ( ים ) ואולם יש שיטענו כי פרסונליזציה לא יוצרת פיזור עוצמה באופן שמשפר את מנגנון האיזונים והבלמים . ראשית, בעקבות ההיחלשות של הקבוצות הפוליטיות על הפרטים בפסגה יש פחות מגבלות מבעבר ( 2007 Langer, ) . אומנם פוליטיקאים שאינם נמצאים בצמרת עשויים להיות עצמאיים יותר ותלויים פחות בקבוצות שלהם ( למשל מפלגות ) , אבל במצב זה הם פועלים כיחידים ואינם יכולים לשמש גורם מאזן לפוליטיקאים שבצמרת . במילים אחרות, דמוקרטיה יכולה להתפתח למשטר נפוליאוני משאלי ( plebiscitary ) : מנהיג דומיננטי שמדבר ישירות אל האזרחים ושקבוצות פוליטיות, מוסדות וארגונים חלשים וקהל אטומיסטי של פוליטיקאים אינם יכולים לשמש לו גורם מאזן . בלמס ושותפיה מסכמים את הנושא כך ( 2014 , . Balmas et al ) : העמדה בעניין השפעת הפרסונליזציה על הדמוקרטיה תלויה בתפיסת המוצא . מי שסבורים שהקבוצות הפוליטיות היו בעבר בעלות כוח הולם, מודאגים מן הפרסונליזציה ; ומי שסבורים שלקבוצות הפוליטיות היה כוח רב מדי, רואים בה תהליך חיובי במושגים של חלוקת העוצמה . חשוב להבחין בין ההשפעות של פרסונליזציה ריכוזית לה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר