85 פרק 4 : ההשלכות של הפרסונליזציה והפרסונליזם על הדמוקרטיה לחלופין, ייתכן שאנשים יכולים לסמוך דווקא על מפלגות יותר משהם יכולים לסמוך על פוליטיקאים . אחרי הכול, מפלגות הן מותג מוכר ויציב יחסית, ולעומתן פוליטיקאים באים והולכים . סביר להניח שלבוחרים יש רגשות חזקים יותר, שליליים או חיוביים, כלפי אנשים "אמיתיים" ולא כלפי מפלגות "מופשטות" . פרויסרס וקרוס אף מצאו במחקריהם על מסעות הבחירות של מפלגות לקראת הבחירות הכלליות בקנדה בשנת 2015 ש"כאשר מפלגות עוסקות בקמפיינים שליליים, מנהיגי המפלגות האחרות, ולא המפלגות הפוליטיות האחרות, משמשים להם מטרה עיקרית" ( Pruysers and Cross, 67 : 2018 ) . ואולם ווטנברג טוען שהפרסונליזציה של הפוליטיקה האמריקאית לא הובילה לעלייה בפופולריות של המנהיגים, אלא להפך, לירידה ( 2011 Wattenberg, ) ; ולנגר גורסת כי אומנם ההזדהות הרגשית עם מנהיגים עשויה לעזור לחבר מחדש את האזרחים לפוליטיקה, אבל היא עלולה גם להגביר את האי-אמון כאשר היחסים ה״אינטימיים״ עם המנהיג מתערערים בעקבות חשיפות בתקשורת ( 2007 Langer, ) . בכל הנוגע למפלגות אישיות ( personalistic parties ) , גנתר ודיימו...
אל הספר