3.1 פרסונליזם מוסדי בישראל

68 מחקר מדיניות 145 | ירידת הקבוצה ועליית הכוכב ( ים ) יש היכולת להניע תהליך של פיזור הכנסת ( שיכול להיבלם רק ברוב מוחלט של חברי כנסת שתומכים בממשלה חלופית ) , והצבעת האי-אמון הקונסטרוקטיבית מציבה חסם גבוה לאפשרות החלפתו ללא בחירות . כך, ניתן לומר שמעמדו של ראש הממשלה חזק יחסית לרוב המשטרים הפרלמנטריים האחרים שנהוגים בהם מנגנוני אי-אמון תובעניים פחות, וכן בהשוואה למשטרים פרלמנטריים שלראש הממשלה אין בהם כל סמכות לפיזור הפרלמנט ( Goplerud and Schleiter, 2015 ) . שיטת הבחירות הרשימתית הסגורה בישראל היא שיטה שאין בה כל רכיב אישי . ברוב רובן של הדמוקרטיות נהוגות שיטות בחירה שלבוחר יש בהן אפשרות לבטא את העדפותיו בכל הקשור למועמדים בבחירות, ובמקרים אלו יש לבוחר גם השפעה על ההרכב האישי של הפרלמנט . מידת ההשפעה של הבוחר משתנה ותלויה במאפיינים של שיטת הבחירות, אך בהשוואה לכל המקרים השיטה בישראל מבחינה זו היא המפלגתית ביותר . גם השימוש במדינה כמחוז בחירה יחיד של 120 מושבים מונע, או לפחות מקשה מאוד, אפשרות לכונן קשר אישי בין הבוחר לבין הנבחר . ברוב המדינות נעשה שימוש במחוזות קטנים יותר שהמרחק בין ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר