ניתוק מים לרשות מקומית בשל אי־תשלום לספק

96פרק 3 : ענישה קולקטיבית שלא במסגרת המאבק בטרור : מקרי מבחן כבדים . 128 העתירה נדחתה מן הטעם הפרוצדורלי שבעת הדיון בעניינה הגיעו הצדדים להסדר ביניים שביטל את ההפחתה באספקת המים . לא נערך דיון מפורט ומפורש בטענת הענישה הקולקטיבית, אולי משום שהעותרת הייתה רשות מקומית ולא תושבים במועצה ששילמו את חשבונות המים שלהם . עם זאת, מתקבל על הדעת שבית המשפט העליון לא התרשם מן הטענה, בקובעו כי — אין צורך להדגיש, כי כל תושבי ישראל חייבים בנטל תשלומים עבור שירותים חיוניים המסופקים להם, ובהם חשמל, מים וגז . חובת תשלום התמורה עבור מים כמצרך חיוני משותפת לכל תושבי המדינה, וכאשר תושב אינדיבידואלי אינו עומד בחובה זו, הוא צפוי לניתוק זרם המים בביתו ; כך מקובל גם ביחס למוצרים חיוניים אחרים כמו חשמל, גז וטלפון . רציונל זה אינו שונה ביחס למועצה המקומית ראמה, ואין לה לצפות כי תוכל לאורך ימים לזכות באספקה סדירה ובלתי מופרעת של מצרך חיוני זה בלא לשלם את תמורתו, כדרך שהדבר מתקיים בכל הרשויות וכלפי כלל תושבי המדינה . 129 בהמשך הדברים הדגישה השופטת פרוקצ'יה כי האחריות למצבה הכלכלי הקשה של המועצה מוטלת על כתפיה, וכי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר