ענישה קולקטיבית במשפט האנגלי ובתקופת המנדט הבריטי

52פרק 1 : רקע היסטורי התת-מחוז . המטרה המוצהרת הייתה לעודד התנגדות למי שמבקשים לחולל מהומות . האחריות הקיבוצית הוטלה ללא תלות בשאלה אם הפורעים עצמם נתפסו ונענשו . 48 מעניין שהמנדט הבריטי הוריש למדינת ישראל את פקודת העונשין הקיבוציים . 49 במקרה שאזור מסוים נמצא "במצב מסוכן ופרוע", פקודה זו הסמיכה את הנציב העליון להורות על הגדלת כוח המשטרה במקום, וההוצאות על תוספת הכוח הוטלו על כל זכר מגיל 18 המתגורר באזור . 50 על פי הפקודה, במקרה שנעברה עבירה או נגרם נזק לרכוש, ולמושל המחוז היה יסוד להאמין כי תושבי אזור מסוים עברו את העבירה, גרמו נזק, היו שותפים לדבר העבירה, סייעו לה, נמנעו מלהושיט עזרה כדי לגלות את העבריין או לעוצרו, סייעו לבריחתו של עבריין, נתנו לו מקלט או עשו קנוניה כדי להעלים עדות בעלת חשיבות על מעשה העבירה, ניתן היה לאחר חקירה להטיל קנס קולקטיבי על כל הזכרים הבוגרים באותו אזור ומתוך סכום זה לשלם למי שניזוק מהמעשה . 51 אם אחר כך נתפס העבריין, היה אפשר לגבות ממנו את הקנס ולהשיב לתושבים את ששילמו . 52 הפקודה בוטלה רק בשנת 1964 . 53 הצעת החוק לביטול הפקודה הסבירה כך : "מאז קום המדינה ל...  אל הספר