השכלה, קבלה ומסמריזם: המקרה של יצחק בער לוינזון

יונתן מאיר 138 של ספרות הקבלה בתקופה המודרנית . הם הציעו קריאות ביקורתיות בטקסטים הקבליים, התווּ את המחקר הפילולגי-היסטורי והעמידו את שאלות היסוד שחוקרים דוגמת גרשם שלום שָבו וטרחו להציג מחדש . חלק מהטיעונים שהציגו אותם משכילים אמנם נעוצים בספרות מוקדמת, גם בכתבים של רבנים ומקובלים וגם בכתבי מקובלים נוצרים, אך הם דיברו באופן שונה ובהקשר היסטורי ופולמוסי חדש . אם עד עתה הוצגו בעיקר גישותיהם של חכמי המערב לקבלה כפתח למחקר המודרני של ספרות זו ( ובהם פטר בער, מרקוס יוסט, אדולף פראנק, אדולף ילינק והיינריך גרץ ) , דומה שכדאי להעיר את תשומת הלב למהלך אחר שהתרחש במקביל בספרות 3 הזיקות בין ההשכלה במזרח אירופה, בעיקר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה . מזרח למערב היו קריטיות משום שלא מעט חוקרים ניזונו באופן ישיר ועקיף מהדיונים המוקדמים בסוגיות דומות בידי משכילי מזרח אירופה ( הדבר ניכר היטב בדבריהם של 4 משכילים רבים נטלו חלקיוסט, בער ולאופולד צונץ על ספרות הקבלה והחסידות ) . בדיונים המחודשים על מהות הקבלה ועל הדרך להבנתה גם אם דבריהם היו לרוב נעדרים כל שיטתיות ולא תמיד מעמיקים במיוחד . ידועים דברי...  אל הספר