כתיבת התורה שבעל פה כמופת לגמישות דתית 173 גם לאחר שגלה מארצו ; אומנם בזירה המדינית נדחק מקומו של העם היהודי מעת 12 פסגת התרבות של העם היהודי הכיבוש הרומי, אך עולמו הרוחני הוסיף לשגשג . ניכרה ביצירתו התורנית, היא התורה שבעל פה . פין שיער כי מלכתחילה נשתמרה המסורת בעל פה בידי החכמים מתוך מגמה להבטיח את כוחם ומעמדם ולהגביר את התלות בהם . רק לאחר החורבן, משנתפזרו היהודים בכל רחבי תבל ונדלדלה ההנהגה הרבנית, התקבלה ההחלטה להעלות את המסורת על הכתב . מתוך חשש לגורלה של המסורת בימי הגלות החשוכים, 'ראו חכמי ישראל כי טוב להביא על ספר את דברי הדינים וההלכות שהיו הולכים עד הימים האלה מפה לפה ומאוזן לאוזן, למען לא תשכח תורה מישראל' . 13 בנימה אקטואלית הוסיף פין כי 'זה דרך חכמי ישראל מעולם, לשמוע בקול הזמן, המורה הגדול והרב המובהק, ועמלם לחבר את חפצי התורה עם חפציו, אשר יחדיו יהיו 14 תמים' . באופן קונקרטי יותר דן פין במפעל המשנה של רבי יהודה הנשיא . בהשראת לוינזון שיער אף הוא כי המשנה נכתבה כבר בזמנו של רבי, שהפגין דגם אידאלי של מנהיגות וגילה ערנות לצורכי השעה בעצם החלטתו לתעד את המשנה עלי ספר : כי ...
אל הספר