חידת התורה שבעל פה בספרות חז"ל 27 ( 2191— 1991 ) , הנוגעות לתולדות המסירה של יצירות דומיננטיות בעולם העתיק . מחקר מפורט שערכו השניים במחצית הראשונה של המאה העשרים חשף שיטות שינון ויכולת זיכרון מופלגת בתרבויות שבהן לא רווחה קריאה וכתיבה . בהשראת תובנות אלו, אך גם בהתחשב בעובדה שבתרבות היהודית שימשה המסורת האוראלית לצד טקסט כתוב ולא כתחליף לו, ניגשו חוקרים לשחזר את קורותיה 25 מקצתם צידדו בגישה שאיסור כתיבה של המסורת לא של התורה שבעל פה . 26 ואילו אחרים טענו שלכל הפחות בתחומי ספרות ההלכה נשמר יושם מעולם, 27 אלו ואלו נסמכו על היצירה של חז"ל, וממנה ניסו איסור זה בקפידה רבה . להסיק בכל דרך אפשרית על קיומם או היעדרם של חיבורים כתובים בימי התנאים והאמוראים . קשת העמדות המגוונת שהציגו חוקרים בני זמננו בסוגיית התורה שבעל פה, על צדדיה התאורטיים וההיסטוריים, מעידה כמאה עדים כמה עלומים תולדותיה . אך דווקא עמימות זו, המקשה כל כך בשחזור פִּשרה וקורותיה של התורה שבעל פה מנקודת מבט מדעית ואובייקטיבית, המציאה הזדמנות נפלאה לחכמי ישראל במרוצת הדורות לנסות ולשחזר את עברה של המסורת היהודית בהתאם לנטיות ליב...
אל הספר