אחרית דבר : "אני מרגישה שאני, שכל הזמן אני נלחמת"

170 מה את מבינה סולידריות אקטיבית, למרות הספקנות ; ובמצב שבו הסופר הוא בשוליים או מחוץ לקהילה השבירה שלו, הוא רק מוכשר יותר להביע קהילה פוטנציאלית אחרת, לבדוק אמצעים לתודעה אחרת ולרגישות אחרת" . 1 שוליותן החברתית, המגדרית והספרותית של הסופרות שנדונו בספר זה אפשרה להן לבטא ביצירותיהן קהילות שונות, שוּליוֹת אף הן . יתרונה של הפרספקטיבה השולית הייחודית שמציעות נשים אזרחיות שכותבות על מלחמה הוחמץ . לעתים קרובות התעלמה הביקורת מתמת המלחמה בטקסטים הנדונים מכיוון שהפרספקטיבה האזרחית על המלחמה לא נחשבה ראויה דיה . אבל כפי שטענה סינתיה אנלו, וטענתה נכונה גם כיום בנוגע לספרות 2 כלומר שינוי מלחמה : "מה שנחוץ הוא דה-מיליטריזציה של רעיון האזרחות", התפיסה שאזרחות טובה קשורה בהכרח לשירות צבאי ולהשתתפות פעילה במלחמה . לשינוי מעין זה יכולים להיות שותפים גברים ונשים גם יחד מתוך עמדה של אחריות אזרחית . הצבא והמלחמה הם אתרים מכונני גבריות, ולכן גברים מתקשים לא פעם להביע עמדה ביקורתית כלפיהם . כשנשים עושות זאת, הן זוכות פעמים רבות לתגובה בנוסח "מה את מבינה ? " ואולם קריאה בספרות של נשים על מלחמה מוכיחה שנש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב