פרק 5 : על הבגינים והבגינות

מדריך לאינקוויזיטור 74 נוסדו קודם ( 'בתים' מעורבים התקיימו רק זמן קצר ) . 4 במשך כל שנות קיומה של התנועה היא היתה תנועה עירונית . זאת בניגוד לכמה מכתות המינות שהחלו את דרכן בערים ובעקבות הרדיפות נסוגו לאזור כפרי . הבגינות לא היו כת, אבל גם לא היו חלק מהממסד הכנסייתי . ומאחר שלא היו בחזקת ארגון כנסייתי, הן היו כפופות לשלטונות העיר . הן היו תנועה דתית שהנמנות עמה ביקשו לחיות חיים דתיים משמעותיים יותר מכלל החילונים, ובעיקר מבנות שכבתן החברתית : חיים של תפילה, עשיית תשובה, פרישות ודאגה לעניים ולחולים במסגרת אחווה דתית וחברתית . במאה ה- 13 באו רוב הנשים מקרב האצולה העירונית והבורגנות המבוססת . במאה ה- 14 גדל מספרן של הנשים משכבות צנועות יותר, ואף משכבות עניות . הבגינים באו מלכתחילה משכבות חברתיות נמוכות . ההצטרפות לאחד 'הבתים' לא חייבה נדר להשתייך לקהילה ולקיים את אורח חייה במשך כל החיים . הנשים ( וכמוהם הגברים ) היו רשאיות לעזוב כשרצו בכך, ואף להינשא . הן התקיימו מרנטות, הן מרכוש פרטי, שכן לא התחייבו לוותר על כל רכושן, והן מרכוש 'הבית' שהיה תרומתם של פטרונים ובעיקר פטרוניות, ולעתים גם מעבו...  אל הספר
מוסד ביאליק