ההומניזם של הרנסנס : התגבשות שפה חדשה להבנת המציאות 49 שירה, היסטוריה ותורת המוסר . 2 את הדיסציפלינות הללו קידמו ההומניסטים במפורש כנגד הדיסציפלינות שעמדו בבסיס ארגון הידע הסכולסטי ונלמדו באוניברסיטאות הימי ביניימיות : לוגיקה, פילוסופיה של הטבע ומטפיזיקה . האוריינטציה האינטלקטואלית של ההומניזם היתה אפוא ספרותית ביסודה ועיצבה את עצמה כנגד העיסוק הפילוסופי והמדעי הסכולסטי . 3 בחינה של הטקסטים הקנוניים של שני הזרמים האלה מוליכה לאותה מסקנה . הפילוסופיה הסכולסטית התבססה במובהק על הקורפוס האריסטוטלי : על כתביו של אריסטו עצמו, כמובן, ועל הכתבים של פרשניו בתקופה הקלסית ובעולם המוסלמי . ההומניזם היה אקלקטי הרבה יותר . ההומניסטים דגלו בהחייאת המורשת הקלסית כולה, ובכלל זה של זרמים פילוסופיים כגון אפלטוניזם, סטואיציזם ואפיקוריאניזם . עם זאת, הקנון ההומניסטי הבסיסי היה ספרותי בעיקרו, וכלל בראש ובראשונה את הרטוריקנים, המשוררים וההיסטוריונים הרומים : קיקרו, קווינטיליאנוס, ורגיליוס, אובידיוס, ליוויוס, סלוסטיוס ורבים אחרים . גם הפעילות האינטלקטואלית של ההומניסטים היתה רחבה ואקלקטית יותר מזו של הפילו...
אל הספר