שריון חוקי היסוד והליך תיקונם

112 מחקר מדיניות 133 | ביזור סמכויות ולא הפרדת רשויות הדרוש ולא יידרש שיעבור ביניהן פרק זמן כלשהו . הצעת חוק יסוד תוכל להיות יזומה גם בידי 20 חברי כנסת . לתפיסתנו, ראוי לשריין הליך מיוחד לתיקון חוק יסוד קיים או לחקיקת חוק יסוד חדש ( כמו שהוצע בנוסחי חוק- יסוד : החקיקה בעבר ) . הליך זה ראוי שיתחיל בהצעה ממשלתית, או בהצעה של ועדת חוקה או של מספר גדול של חברי כנסת ( לפחות כשליש מהם ) . מעבר לכך, ראוי להוסיף קריאה רביעית שתיוחד לתיקון חוק היסוד בלבד, והיא תיערך כחצי שנה לפחות לאחר הקריאה השלישית, על מנת לאפשר דיון ציבורי ארוך ומשמעותי טרם תיקון החוקה . מובן כי כל הקריאות צריכות לעבור באותו הרוב שבו משוריין חוק היסוד . 293 הדרישה שמעמיד התזכיר לרוב קואליציוני של 61 חברי כנסת ולהליך רגיל של שלוש קריאות שאין ביניהן מרווח זמן פירושה שהמצב הקיים יישאר על כנו ושיהיה אפשר לחוקק ולתקן את חוקי היסוד, שהם החוקה המטריאלית של ישראל, בקלות יתרה . בדמוקרטיה חוקתית זהו מצב בלתי נסבל שהופך את החוקה לכלי בידי הממשלה, שניתן לשנותו ולשחק בו לפי צרכים קונייקטורליים רגעיים . זהו ההפך המוחלט ממטרתה של חוקה — לה...  אל הספר