130 / המיית הציפור, שאגת הצער באמצעות שניים מספרי הזיכרונות : של רוז'קה קורצ'אק ושל טוביה בוז'יקובסקי . ילדותה של רוז'קה קורצ'אק עברה עליה בעיירות ביילסק ופלוצְק בפולין, כבכורה מבין שלוש בנותיו של אב סוחר בקר . בגיל 13 נאלצה להפסיק את לימודיה כדי לעזור בפרנסת המשפחה, אז גם הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", ובה מצאה מסגרת חברתית ואתגר אינטלקטואלי . ב- 1939 , עם הכיבוש הנאצי, עזבה את משפחתה שכולה נִספתה מאוחר יותר בשואה . קורצ'אק נדדה עם חבריה אל מעבר לגבול, לווילנה, שם הצטרפה לריכוז הפליטים השוֹמֵרִי . חברי התנועה נעשו עבור הנערה בת ה- 18 למסגרת משפחתית חלופית . 108 בקיץ 1941 , לאחר הכיבוש הנאצי, היו חברי השומר הצעיר בווילנה, והיא ביניהם, לגרעין המחתרת הלוחמת בגטו . במסגרת זו החלה להתבלט מנהיגותה של רוז'קה, ובעיקר יכולת הארגון שלה ורמתה המוסרית, והיא הייתה לחלק מהנהגת התנועה בגטו, שבראשה עמד אבא קובנר . 109 דמות המספרת ועמדתה בסִפרה — רוז'קה קורצ'אק פתחה את ספרה להבות באפר 110 ביוני 1941 , בכיבוש הגרמני את וילנה . למן העמוד הראשון התרכזה קורצ'אק בתיאור גורלה של תנועת "השומר הצעיר" בימי הכיבו...
אל הספר