82 / המיית הציפור, שאגת הצער את מעשיהם של היודנראטים, ואת הדמויות שמילאו בהם תפקידים מרכזיים, או לחילופין את דמויות הקאפו במחנות הריכוז, באופן מורכב, ולחלוטין לא חד משמעי וסטריאוטיפי . רוב הכותבים בקבוצה המגנה את התופעה נמנים עם אנשי המחתרות הלוחמות בגטאות, אך גם ביניהם אפשר להבחין בטונים שונים של ביקורת, על פי הגטו שפעלו בו ועל פי העומדים בראשו . צביה לובטקין וטוביה בוז'יקובסקי 32 מארגון אי"ל בגטו ורשה כתבו בביקורתיות על היודנראט ועל המשטרה היהודית שם . לובטקין אף הכלילה וקבעה כי כל ראשי היודנראטים היו מומרים או אנשי העולם התחתון : "ואם במקצת קהילות נמצאו גם כאלה שנתכוונו לעזור ליהודים, הרי בדרך כלל היו אף הם בוגדים, לפי ששקדו למלא אחרי כל פקודות הנאצים . על פי הצעות היודנראטים הוקמה המשטרה היהודית שראתה עצמה . . . וכזאת הן הייתה, ס"ס יהודית" . 33 הכותבת גינתה אותם בחריפות על שהתפטמו וחיו חיי רווחה והוללות, כאשר שאר הגטו גווע ברעב . כפי שנראה בהמשך, כותבים אחרים מגטו ורשה תיארו באופן אחר את היודנראט שם . דוגמה נוספת לאותה גישה : רוז'קה קורצ'אק מראשי ארגון הפפ"א בווילנה עסקה בהרחבה ביו...
אל הספר