מאפיינים בולטים בכתיבת הזיכרונות

44 / המיית הציפור, שאגת הצער מאפשרת לנו גם לבחון את פרספקטיבת הכתיבה של הניצול . עדות של נערה בת 16 הכותבת על אושוויץ ב- 1946 , תאפשר לנו לראות את נקודת המבט של אותה ילדה שהייתה כזו גם בעת שהגיעה למחנה . . . עדותו של צעיר חבר "בונד" שנכתבה ב- 1945 על גטו ורשה תראה לנו את נקודת מבטו גם בימי ההתרחשות עצמם . . . תיאוריו ( של אדלמן, ע"ל ) על מה שהתרחש בגטו ורשה בין יולי 1942 לאפריל 1943 הם מן התעודות החשובות שנותרו מתקופת הגירוש והמרד . הדברים שאמר וכתב אחרי כן שייכים לתחום אחר ; הם שייכים לאדלמן המנסה להשפיע על הזיכרון, ולתרום לעיצובו על פי הבנתו ותפישת עולמו . 17 הספרים המוקדמים נכתבו, אפוא, תחת ההלם והזעזוע של המאורעות הקשים . או כפי שכתב מנדל פייקאז' על עדויות מסוג זה : "עדיין בולטת בהן רעידת הנפש מאימת הכיליון, כשהחורבן, העלבון הצורב, ההתייתמות האיומה והעקירה האכזרית מבית, ממשפחה ומעיר הולדת היו פצע פתוח ושותת דם" . 18 מרבית הכותבים לא הטמיעו עדיין מוסכמות ודעות על השואה ועל קרבנותיה, שהשמיעו בארץ או במקומות אחרים אנשים שלא חוו את השואה . הקִרבה הכרונולוגית אל האירועים, והעובדה שרוב ה...  אל הספר